שירת הים היא חלק מסדר יא בחומש שמות. הסדר פותח בקריעת ים סוף, מעבר ישראל בתוכו ובטביעת המצרים. אז בוקעת שירת הים מפי עם ישראל בהודאה לה' על ההצלה.
לעומת זאת, בחלוקה הזרה לפרקים הפסוק הראשון של שירת הים הוא הפסוק הראשון של הפרק. כך ששירת הים מנותקת מהאירועים שקדמו לה.
הבדל זה בין החלוקות מופיע גם במתן תורה.
בפרשיה נג מופיעות הכנות עם ישראל לקראת מתן תורה ובפרשיות הבאות כתובות עשרת הדיברות. כולן מכונסות יחד בסדר טו, ביחידת לימוד אחת.
(הערה: על המיקום המיוחד של פתיחת סדר טו נכתוב בשעתו בלי נדר)
לעומת החלוקה היהודית, עשרת הדברות הן פרק בפני עצמו.
המסר היהודי הוא שאירוע שיא איננו עומד בפני עצמו, הוא תלוי בהכנה לקראתו. העם שנכנס לים סוף עד שבאו מים עד נפש, הכין עצמו לנס קריעת הים, והטהרה של שלושת ימי הגבלה היא הבסיס למתן תורה.