מיקומו של ראש סדר טו בחומש שמות הוא בנין אב להבנת תפקיד ראשי הסדרים בתנ"ך כולו. כאשר חכמי ישראל עיצבו לנו את סדר לימוד התנ"ך, הם בחרו להדגיש את הפסוקים המהווים את הציר המרכזי סביבו יש ללמוד את יחידת הלימוד כפרט ואת התנ"ך כולו ככלל.
על פי חלוקת הפרשיות הפתוחות והסתומות הנהוגות בימינו לפי פסק הרמב"ם, בכל חמשת חומשי התורה יש רק שני ראשי סדרים שנקבעו בסמוך לתחילת פרשיה ולא בתחילתה. שמות טו וויקרא כ.
סדר טו בחומש שמות מתחיל בפסוק הששי של הפרשה. (פרשה נג פותחת ב"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל") הפסוק שנבחר לראש סדר זה הוא בתוך דברי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא למשה רבנו: וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ.
עקב חשיבותו הוא נקבע לראש סדר.
פסוק זה מגדיר את מהותו של עם ישראל ואת תכלית מתן תורה.
בברייתא (שבת דף פו:) המתארת את שאירע בכל יום מראש חודש סיוון ועד למתן תורה נאמר שביום השני להגעתם לרגלי הר סיני אמר להם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא "וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי וכו' ", גם כאן בחרה הגמרא בפסוק זה ולא ציטטה את דברי ה' מתחילתם.
וכך כתב הרמב"ם במורה: "וכאשר שלח ה' את משה רבנו לעשותנו מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ בידיעתו יתעלה". (מורה הנבוכים בתרגום הרב קאפח, חלק שלישי פרק לב, עמוד שמז טור שמאלי). הרמב"ם מתייחס לפסוק זה כייעוד עתידי, שיושג בסיום תהליך ארוך של חינוך העם.
וכ גם כתב הראי"ה קוק זצ"ל (עין אי"ה שבת שם) מבאר שפסוק זה הוא ייעודו העליון של עם ישראל: "המטרה היותר אחרונה, מטרת סגולת הקדושה העליונה, שהיא מתבלטת במהותה האמיתית של האומה בכללה וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, מורים ומדריכים עליונים לעולם כולו, וקדושים בחייהם החיצוניים והפנימיים, היחידיים והלאומיים. אלה הגדולות הנן התוצאות היותר מאוחרות, שעין ה' צופיה מרחוק לנהל את כל הסיבובים אליהן. וסוף מעשה במחשבה תחילה, להודיע שהמטרה היותר אחרונה בטוחה היא."
ראוי גם לשים לב לתרגומו של אונקלוס (טו,ב) לדברי התורה וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – וְסַדַּר קֳדָמֵיהוֹן. לשים את לימוד התורה פירושו לסדר אותו, ועל כן יחידת לימוד בתנ"ך בחלוקה היהודית קרויה 'סדר'.
פינגבאק: אירוע שיא: מחובר או מנותק ממה שקדמו? – שִׁיבָה לְבִצָּרוֹן