מטרתנו היא שלומדי התורה ישתמשו בחלוקה יהודית מקורית לסימון הפסוקים, לעיון וללימוד ולהתמצאות בתנ"ך.

כל חלוקה ליחידות מבטאת את אמונתו וערכיו של קובע החלוקה. ההחלטות המובילות לקביעת הפסוק הראשון ביחידת התוכן (ובמשתמע, גם קביעת הפסוק האחרון) מבוססות על אמונה הקובעת את חשיבות הנושאים ואת הדברים שראוי להדגיש. קביעות אלו יוצרות את המרחב של היחידה ומטמיעות את הערכים שבהם מאמין מי שקבע את החלוקה.

חז"ל חילקו את התנ"ך לסדרים. חלוקת התנ"ך לפרקים, המוכרת לנו, נעשתה מאות שנים מאוחר יותר בידי בכיר נוצרי.

השקפת העולם של חז"ל, הערכים שרצו להדגיש, המידות הראויות לעובד ה' וההתנהגות המצופה ממנו – כל אלה מוטמעים בחלוקת הסדרים. והיפוכו של דבר – בחלוקת הפרקים.

החלוקה לפרקים, חדרה לתנ"ך עם המצאת הדפוס. עם ישראל השתמש בלית ברירה במשך כחמש מאות השנים האחרונות בחלוקת הפרקים, והלב דָּוֶה על השימוש במפתח זר לשם לימוד התורה. יתרה מזו, החלוקה לפרקים הייתה חלק משמעותי ממאמץ נוצרי רחב היקף לקעקע כל קשר חיובי בין התנ"ך לעם היהודי ואף להוכיח את טענתם שהתנ"ך הוא ספר 'אנטי יהודי'.

לאחר שזכינו לשוב לארצנו ולכונן בה שלטון עצמאי הגיעה העת לתקן עיוות תורני ועוול היסטורי בן מאות שנים ולחזור וללמוד מתוך ספרים המחולקים כהלכה.

תנ"ך 'שיבה לבצרון' יצא לאור במטרה לחזור וללמוד את התנ"ך לפי חלוקתו היהודית ליחידות תוכן, על פי השקפת העולם היהודית בלבד.

עיון בתנ"ך, לאור מרחבי הלמידה שבחלוקת הסדרים, הוא נדבך חשוב בבירור התודעה היהודית. לימוד המושפע מחלוקת הפרקים הוא מימוש לא מודע לתוכחת הנביא ירמיה "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם".[1]  

תנ"ך 'שיבה לבצרון' סודר לפי החלוקה היהודית מתוך אמונה שהגיעה העת להחזיר את כבוד התורה ולימודה למעמדה הראוי,[2] ובכך לממש גם את קריאתו של הנביא זכריה: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה"[3] וכדברי רש"י: "שובו לכוחכם ולכבודכם".

חזרנו לארצנו. הבה נשוב אל עצמיותנו.

[1] ירמיה, סדר א פסוק לב.

[2] חשוב להדגיש: תנ"ך 'שיבה לבצרון' לא בא לשנות את דפוס הקריאה בתורה הנהוג בקהילות ישראל מאות בשנים. בתנ"ך זה נמצאת החלוקה היהודית לסדרים שמקורה קדום ושקיימת בכתובים מזמן הגאונים. תנ"ך זה מפרסם ומלמד חלוקה זו. ההצעה היא להשתמש בחלוקה זו כמפתח לפסוקי התורה והנ"ך.

[3] תרי עשר, זכריה, סדר יט פסוק יג.