החלוקה היהודית לעומת החלוקה הנוצרית בספר יהושע
במבט על חלוקת הפרקים שבין המסורה היהודית לבין החלוקה הנוצרית ניכר הבדל עקרוני בגישה.
החלוקה הנוצרית נוטה להיות עניינית-ספרותית: היא מחלקת את ספר יהושע לפי נושאים. כך, פרק א' כולל את דבר ה' ליהושע ואת דברי יהושע לשוטרים ולשניים-וחצי השבטים, פרק ב' עוסק בשליחת המרגלים ליריחו, ופרק ג' פותח את סיפור חציית הירדן.
לעומת זאת, החלוקה היהודית נראית כמבקשת להעביר מסר רוחני עקרוני. היא כוללת בתוך סדר א' (לפי המסורה שלנו) את פרקים א-ב שלפי הנוסח הנוצרי וגם את תחילת סיפור מעבר הירדן — שישה הפסוקים הראשונים של פרק ג' בנוסח הנוצרי.
נראה שכוונת המסורה להדגיש עיקרון מרכזי:
הציווי "קום עבור את הירדן" (יהושע א', ב') איננו נותר כהוראה תיאורטית בלבד, אלא מיד עובר לידי מימוש. הסדר נפתח בציוויו של ה' ליהושע ומסתיים ביישומו המעשי – תחילת המעבר בפועל.
בכך מבקשת החלוקה היהודית להעמיד יסוד לכל ספר יהושע:
דור זה שונה מדור המדבר; הוא מקיים את דבר ה' בשלמות ובזריזות, כעדות ספר שופטים, שנקבעה לפתוח את סדר ב' שם:
> "ויעבוד העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע אשר ראו את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה לישראל" (שופטים ראש סדר ב, [פרק ב', ז']).
החלוקה היהודית, אם כן, איננה רק טכנית אלא חינוכית-אמונית: היא קושרת בין ציווי למעשה, ומציבה את ספר יהושע כמודל של דור שמקיים את דבר ה' בלא דיחוי — יסוד לכל הכניסה לארץ ישראל ולבניין האומה על פי רצון ה'.