בציור המפורסם של רובין אנו רואים את מה שאנו ממקדים בו את מבטינו.
נתמקד בשחור נראה שני פרצופים המביטים זה בזה.
נתמקד בלבן ונראה גביע.
נקודת המבט שלנו על מגילת אסתר תלויה בחלוקתה. אם נתמקד בה דרך חלוקת הפרקים הזרה נמצא עצמנו לומדים אותה בעיצובה הנוצרי.
וכך כתב לנו הרב שרלו:
"ללומדי התורה ואוהביה, חלוקת הפרקים אינה טכנית בלבד. כל חלוקה נעשית לאור קריטריון מסוים, ומבטאת את הדרך בה קוראים את המילים והמשפטים.
אימוץ חלוקת הפרקים הנוכחית, נעשה מסיבות טכניות, והוא אכן נוח מאוד. אולם אנו מתעלמים מהמשמעות הפרשנית והרוחנית שיש לחלוקה זו, ולמעשה לומדים מבלי משים את התנ"ך בעיצובו הנוצרי…"
אם נתמקד בלימוד המגילה דרך החלוקה היהודית לסדרים נמצא בה את יסודות האמונה היהודית אודות הנהגת ה' בדרך של הסתר פנים.
חז"ל חילקו את מגילת אסתר לחמישה חלקים. אולי רמזו במספר הזה לחמישה חומשי התורה שהרי אמרו שלאחר ההצלה חזרו וקיבלו היהודים את התורה עליהם [1].
גאולת מגילת אסתר היא גאולה מתוך הסתר כמו הגאולה לעתיד לבוא. כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. כדברי רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא בראותם בבקעת ארבל את איילת השחר.[2]
"למנצח על איילת השחר מזמור לדוד" הוא המזמור העשרים ואחד בספר תהילים.[3] חז"ל אומרים שמזמור זה הוא תפילת אסתר בימי החושך הגדול של גזרת המן. הסיפור על שני החכמים שהזכרנו שהיו מהלכים בבקעת ארבל אירע בזמן זריחת איילת השחר: "וראו איילת השחר שבקע אורה". ורבי חייא רבה המלמד את סוד הגאולה מביא חמישה פסוקים מתוך המגילה להוכחת דבריו[4].
חמשת ראשי הסדרים שקבעו חז"ל הם חמשת השלבים המרכזיים בתיאור הגאולה.
סדר א: וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: תיאור הסכנה הגדולה להמשך קיומו של עם ישראל.
סדר ב: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה: הראשון מארבעת פסוקי הגאולה הנאמרים בקול רם בשעת קריאת המגילה בציבור. זהו הפסוק שממנו קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו לדעת רבי יהודה. וזו אחת מהרפואות שהקדים ה' למכה.
סדר ג: וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: גזרת השמד.
סדר ד: וַיִּקַּח הָמָן אֶת־הַלְּבוּשׁ וְאֶת־הַסּוּס וַיַּלְבֵּשׁ אֶֽת־מָרְדֳּכָי: הניצוץ הראשון של איילת השחר, המעשה הקטן הראשוני המעיד על המהפך, על התחלת בקיעת האור.
סדר ה: לַיְּהוּדִים הָֽיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָֽר: השלישי מארבעת פסוקי הגאולה הנאמרים בקול. אור הגאולה מתנוסס וליהודים ניתנה הרשות להיקהל ולעמוד על נפשם.
ראשי סדרים ד – ה והפסוקים הסמוכים אליהם, מופיעים בדברי רבי חייא רבה.
אני קורא בזאת לכל בעלי הקריאה בציבור להפסיק לחלק את קריאתם לפי החלוקה לפרקים. ההלכה היא שיש לקרוא את המגילה ברצף ומותר רק להפסיק כדי נשימה בין פסוק לפסוק. המקום הנכון להפסיק קמעה בשביל מנוחה קצרה הוא בין פרשיה לפרשיה!
[ואולי רצוי להקפיד שלא לעשות לעצור בראש פרשה שנקבעה כתחילת פרק עד שירושו של הנוהג המצוי]
[1] דברי רבא במסכת שבת דף פח עמוד א.
[2] ירושלמי, מסכת ברכות פרק א הלכה א ומסכת יומא פרק ג הלכה ב.
[3] המסומן כפרק כב.
[4] "בתחילה – 'ומרדכי יושב בשער המלך' [ב, יז], ואחר-כך 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס' [ד, א], ואחר-כך 'וישב מרדכי אל שער המלך' [ד,ב] ואחר-כך 'ומרדכי יצא מלפני המלך במלבוש מלכות' [ד, כט], ואחר-כך 'וליהודים הייתה אורה ושמחה'." [ה, א]
