משפט וצדקה – בסיס קיומנו

פרשת משפטים כוללת את סדרים טז, יז בחומש שמות, סדרים אלו עוסקים במשפטים.

סדר טז פותח: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: ובסדר יז,מג כתוב: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כׇּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כׇּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כׇּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כׇּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה.

בחומש ויקרא, בפסוק שנקבע לראש סדר כב, אומרת התורה שקיום המשפטים הוא תנאי לברכת ה': אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. אז: וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ וכו'. ויחזקאל בראש סדר ו' אומר שקיום המשפטים הוא תנאי להיותנו עם ה': לְמַעַן בְּחֻקֹּתַי יֵלֵכוּ וְאֶת מִשְׁפָּטַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אֹתָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.

הסדר השני בפרשת משפטים, סדר יז פותח בחובת הלוואה לעני ובאיסור ניצול מצוקתו לעשיית רווח כספי: אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ.

ההפטרה הארץ ישראלית של סדר טז מקשרת נושאים אלו כבסיס לגאולה: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת: (ישעיה כג,ב) ועל כך דרש רַבִּי לֵוִי: כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל הָאֻמּוֹת שֶׁבָּרָאתִי אֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, … וְאִם שְׁמַרְתֶּם אֶת שְׁנֵיהֶם, הַצְּדָקָה וְהַדִּין, מִיָּד אֲנִי גוֹאֵל אֶתְכֶם גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. (דברים רבה ה,ז).

ראשי סדרים רבים הוקדשו לשילוב המשפט והצדקה.

כבסיס לקיום העם:

התורה בדברים ראש סדר יד דורשת שנקים מערכת משפט המבוססת על צדק: שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכׇל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. ובראש סדר ז שם אומר משה שזהו בסיס הבטחון שלנו: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.

כבסיס למלכות בית דוד:

מלכת שבא אומרת לשלמה המלך בפסוק שנקבע במלכים לראש סדר טׄ וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַֽעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה.

ופעמיים בדברי ישעיה. בראש סדר ד לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת יְהֹוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת.

וגם בראש סדר ז וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק.

ובתהלים ראש סדר יד מעיד דוד על עצמו: לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ יְהֹוָה אֲזַמֵּרָה.

כבסיס לחיי הצדיק ולתשובת אמת של החוזר מדרכיו הרעות:

יחזקאל בראש סדר י עוסק בצדיק: בְּחֻקּוֹתַי יְהַלֵּךְ וּמִשְׁפָּטַי שָׁמַר לַעֲשׂוֹת אֱמֶת צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה נְאֻם ה' אלוקים. ובראש סדר כׄ הוא עוסק ברשע החוזר בתשובה. וּבְאׇמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְשָׁב מֵחַטָּאתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. והנביא מפרט את תיקון מעשיו: חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם בְּחֻקּוֹת הַחַיִּים הָלַךְ לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עָוֶל חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת. ולכן: כׇּל חַטֹּאתָו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לוֹ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה. ופסוק זה נקבע כראש הסדר.

כבסיס להצלה וגאולה:

ירמיה בראש סדר ג אומר שצדיק אחד היה מציל את ירושלים מחורבנה: שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ. והגמרא במסכת חגיגה [יד:] מפרשת שירמיה חיפש אנשים שעסקו במשא ומתן באמונה, זאת אומרת שאדם אחד שעוסק במשפטי צדק בין אדם לחברו מציל את כל אנשי עירו.

ובראש סדר ו הוא מלמדנו שזוהי הנהגתו של ה' בעולם: כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. על כך אומר דוד בתהלים, בראש סדר ב: כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.