המנהג לומר "חזק" בקול רם בסיום קריאה בתורה מתבסס על ציווי ה' ליהושע (א,ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל־הַתּוֹרָה.
בחלק מקהילות ישראל הורחבה הקריאה חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק על פי דברי יואב לאבישי אחיו במלחמתם פנים ואחור נגד בני עמון וארם: חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד־עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו:
ערך אמוני זה, שאנחנו נתחזק וה' יעשה נקבע כראש סדר כה בשמואל. גם הפסוק המקביל בדברי הימים (ח,א) חֲזַק וְנִתְחַזְּקָה בְּעַד־עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה: נקבע כראש סדר.
ללמדנו את חלקנו במימוש הבטחת ה' בידי ירמיה (כז,א) וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד:
מסר זה, המשולב בהבטחת ה' "אַל־תִּירָא" ובציוויו "חֲזַק וֶאֱמַץ" ובמבחנו המעשי "חֲזַק וְנִתְחַזַּק" נמצא בתנ"ך בראשי סדרים רבים.