סדר יב פותח בפסוק: הָיָה דְבַר־ה' אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם…
הפטרת הסדר מפתיחת ספר ישעיה (א,א-יז): חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָםִ… כִּי ה' דִּבֵּר… הוֹי גּוֹי חֹטֵא… אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ… רַחֲצוּ הִזַּכּוּ… חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה.
הקשר הפנימי בין הסדר והפטרתו מודגש בשתי לשונות הנבואה: מחזה – חזון, ודיבור.
המדרש בבראשית רבה (מד,ו) אומר שיש עשר לשונות נבואה, שתיים מהן חזון ודיבור. לדברי רבי לעזר חזון היא הקשה מכולן, ולדעת רבי יוחנן דיבור היא הקשה מכולן. "גדול כח אברהם שנידבר עימו בחזון ובדיבור".
אצלנו: וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. … וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וגם בישעיה החשכה הגדולה מפורטת.
עדות אישית נוראה בהסבר מדרש זה העיד האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד: "כי כבר דיברנו איך שעכשו רואים כמה רחוקים השמיעה והדיבור מצרות ויסורים, מן ראית הצרות והיסורים ומכל שכן לסבלם ר'ל" (רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד, דרשות משנות הזעם עמו' 742).
ההפטרה מסיימת בתשובה הכוללת משפט וסיוע לחלשים: לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה. זו היא דרכו של אברהם שנאמר עליו: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית טו,יט).
על הקשר שבין הסדר והפטרתו פייט רבי יניי
(מחזור פיוטי רבי יניי, פרופ' א.מ.רבינוביץ, עמ' 631):
יָהּ מַאֲמָרוֹת עֲשָׂרָה חָתָכְתָּה // וּבִלְשׁוֹנוֹת עֲשָׂרָה נְבוּאָה קָרָאתָה
נְבוּאָה חָזוֹן צִיוּוּי דִּבֵּר אֲמִירָה // הַטָּפָה מָשָׁל מְלִיצָה מַשָׂא חִדָה
יְקָר לְאֵיתָן אָז יִידָּעְתָּה // כִּי בִשְׁלֹשֶׁת הַיְקָרִים שֶׁבָּהֶם לוֹ נוֹדָעְתָּה
יִידּוּעַ דִּיבֵּר וְאוֹמֶר וְחָזוֹן // לְדַבֵּר וְלֹאומַר לִשְׁמוֹעַ וְלֶאֱזוֹן
ככתוב חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלָםִ בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.
ונאמר כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל־דָּוִד. [עד כאן מר' יניי].
ובמדרש ויקרא רבא (א,ד): רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה סָבָא פָּתַח 'אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וְגוֹ" (תהלים סדר יב פסוק עח, מזמור פח שלנו פסוק כ), מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם שֶׁנִּדַּבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבְחָזוֹן, דָּבָר אַחֵר… מְדַבֵּר בְּדָוִד שֶׁנִּדַּבַּר עִמּוֹ בְּחָזוֹן וּבְדִבּוּר…
זו משמעות הברית שנכרתה בין ה' לאברהם כאן (בראשית יב,יח), היא מוזכרת במימושה בראש סדר כז במלכים: וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא־הִשְׁלִיכָם מֵעַל־פָּנָיו עַד־עָתָּה.
שלושה ראשי סדרים פותחים ב'אַל־תִּירָא'.
כאן, בבראשית סדר י: הָיָה דְבַר־ה' אֶל־אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל־תִּירָא אַבְרָם…
ביהושע סדר ו: וַיֹּאמֶר ה' אֶל־יְהוֹשֻׁעַ אַל־תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא־יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ.
ובירמיה סדר כז: וְאַתָּה אַל־תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל־תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת־זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד.