מידה כנגד מידה: כשהאדם החומל זקוק לחמלת ה'.
סדר ו בבראשית פותח בזכירת ה' את נח בזמן המבול:
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה.
ערך זה מודגש גם בראש סדר כח הפותח בזכירת רחל:
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים.
חז"ל מחנכים אותנו שאלוקים זוכר את האדם ומצילו ממצוקתו בזכות החסדים שעשה האדם.
וכך מפייט רבי יניי על נח:
זְכַרְתִּיךָ בְּחֶסֶד עוֹלָם / אֲשֶר בּוֹ אָמַרְתִּי יִיבָּנֶה עוֹלָם // חֲסַכְתִּיךָ לִבְנוֹת מוֹסְדֵי עוֹלָם / כִּי צַדִּיק הוּא יְסוֹד עוֹלָם
(מחזור פיוטי רבי יניי, פרופ' צ.מ.רבינוביץ, עמ' 19).
על רחל אמרו חז"ל: זָכַר לָהּ שֶׁמָּסְרָה סִימָנֶיהָ לַאֲחוֹתָהּ.
וגם על לוט שכתוב בו: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה וגו' [סדר טז (פרק יט),כט]
אומר רש"י: מַהִי זְכִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם? עַל לוֹט נִזְכַּר.
שֶׁהָיָה לוֹט יוֹדֵעַ שֶׁשָּׂרָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, וְשָׁמַע שֶׁאָמַר אַבְרָהָם בְּמִצְרַיִם עַל שָׂרָה 'אֲחֹתִי הִוא' [סדר י (פרק יב),יט] וְלֹא גִּלָּה הַדָּבָר, שֶׁהָיָה חָס עָלָיו, לְפִיכָךְ חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו: