מדברי אבי מורי רבי טוביה בן מנחם אריאל זצ"ל:
בתורה ישנם שְׁנֵים עָשָׂר סְדָרִים קצרים שיש בהם שְׁמוֹנָה עָשָׂר פְּסוּקִים או פחות.
וישנם בתורה חמשה סדרים ובהם שבעים פסוקים או יותר, והם:
- סדר מ בבראשית ובו שבעים ושניים פסוקים,
- וסדר כה בשמות ובו שבעים פסוקים,
- וסדר כו בשמות ובו שמונים ושניים פסוקים,
- וסדר ב בויקרא ובו שבעים ושניים פסוקים,
- וסדר כב בדברים ובו שבעים ושבעה פסוקים.
בנביאים אין סדרים קצרים,
ויש בהם שלשה סדרים שיש בהם יותר משבעים פסוקים, ואלו הם:
- סדר ט ביהושע ובו שבעים ושבעה פסוקים,
- וסדר א בישעיה ובו שמונים ואחד פסוקים,
- וסדר א בתחילת תרי עשר בהושע ובו שבעים וארבעה פסוקים.
סדרי הנביאים ארוכים, בדרך כלל, מסדרי התורה. אורך סדר ממוצע בתורה הוא כשלושים ושמונה פסוקים, ואורך סדר ממוצע בנביאים הוא כארבעים וחמישה וחצי פסוקים. [אי אפשר לדבר על אורך סדר ממוצע בכתובים בגלל הפיזור הגדול של הנתונים. אורך סדר ממוצע בתהלים הוא מאה שלושים ושלושה פסוקים, ואורך סדר ממוצע במגילת אסתר הוא קצת יותר מ-שלושים ושלושה פסוקים.]
ונראה לי שהאריכו את סדר כה בשמות ואת סדר ב בויקרא ואת סדר כב בדברים ואת סדר א בישעיה ובתרי עשר כדי למעט בגנותן של ישראל.
- בסדר כה בשמות מתואר מעשה העגל,
- ובסדר ב בויקרא ישנן חמישים ושלש לשונות חטא,
- ובסדר כב בדברים נמצאת התוכחה
- וגם סדר א בישעיה וסדר א בתרי עשר הם דברי תוכחות.
והאריכו את סדר מ בבראשית וסדר כו בשמות וסדר ט ביהושע כי הענין בהם מעט.
- סדר מ בבראשית כולל רשימת שֵׁמוֹת,
- וסדר כו בשמות הוא חזרה על מה שידוע מסדרות תרומה ותצוה,
- וסדר ט ביהושע הוא רשימת ערים.
וְקִצְּרוּ את הסדרים כשהענין בהם רב. כי הסדרים פותחים בהתחלת ענין חשוב או בפסוק טוב [או בפסוקים טובים] שיש ללמוד אותו ולזכור אותו ולשנן אותו ולדרוש אותו בצבור.
[תוספת שלי: גם סדר לב בבראשית ארוך יחסית עם שישים וארבעה פסוקים, כי צירפו לו את ארבעים ושלושה הפסוקים המתארים את תולדות עשיו שהעניין בהם מועט וכדברי רש"י בפתיחת סדרת וישב (לג:א) :
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב וְגוֹ'. אַחַר שֶׁכָּתַב לְךָ יִשּׁוּבֵי עֵשָׂו וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, שֶׁלֹּא הָיוּ סְפוּנִים וַחֲשׁוּבִים לְפָרֵשׁ הֵיאַךְ נִתְיַשְּׁבוּ וְסֵדֶר מִלְחֲמוֹתֵיהֶם אֵיךְ הוֹרִישׁוּ אֶת הַחוֹרִי, – פֵּרַשׁ לְךָ יִשּׁוּבֵי יַעֲקֹב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה כָּל גִּלְגּוּלֵי סִבָּתָם, לְפִי שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם לְהַאֲרִיךְ בָּהֶם;
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם וְעַד נֹחַ 'פְּלוֹנִי הוֹלִיד פְּלוֹנִי' וּכְשֶׁבָּא לְנֹחַ הֶאֱרִיךְ בּוֹ;
וְכֵן בַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם קִצֵּר בָּהֶם, וּמִשֶּׁהִגִּיעַ אֵצֶל אַבְרָהָם הֶאֱרִיךְ בּוֹ.
מָשָׁל לְמַרְגָּלִית שֶׁנָּפְלָה בֵּין הַחוֹל, אָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בַּחוֹל וְכוֹבְרוֹ בִּכְבָרָה עַד שֶׁמּוֹצֵא אֶת הַמַּרְגָּלִית, וּמִשֶּׁמְּצָאָהּ – הוּא מַשְׁלִיךְ אֶת הַצְּרוֹרוֹת מִיָּדוֹ וְנוֹטֵל הַמַּרְגָּלִית.]