על הפטרת סדר כט בבראשית: שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ

בראש סדר כט מצווה ה' את יעקב לחזור לארץ ישראל שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ ומבטיחו וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:

וַעֲדַיִן יעקב ירא – וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי (כט,כט) ומול עשיו: וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (לקמן ל,ה).

ובמדרש בראשית רבה (עו,ב):

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ. תֹּאמַר עַד כָּאן הָיוּ הַתְּנָאִים 'וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה' (לעיל כו,יא) וְלֹא יוֹתֵר?

אָמַר רַבִּי יוּדָן אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: שׁוּב אֶל־אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ! אַף עַל פִּי כֵן וַיִּירָ֧א יַֽעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁאֵין הַבְטָחָה לַצַּדִּיק בָּעוֹלָם הַזֶּה.

וכשם שיעקב חוזר מארץ אויב לאחר שיעבוד ארוך, כך גם בניו יחזרו מגלותם, ובהפטרת הסדר מירמיה (יז,ב) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. פסוק זה בירמיה, במופעו השני, נקבע לראש סדר כז (בספר ירמיה).

הפטרת הסדר כולה היא:

וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם, וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהוֹשִׁיעֶךָ, כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ,

כִּי כֹה אָמַר ה', אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ. אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ. כָּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ, כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי, עַל רֹב עֲוֺנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ. מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ, עַל רֹב עֲוֺנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ. לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ, וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה', כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.                    כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב.

ולפי עדות אחת דילגו אל:

כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

אשרינו שאנו זוכים לחיות בדורות בהם ה' מקיים את הבטחתו לעמו.

את הקשר בין ראש סדר כט והפטרתו מירמיה (יז,ב) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה'… פייט רבי יניי –

      יִרְאָה וּמוֹרָא לִירֵאֶיךָ אָיִין // כִּי בְיִרְאָתָךְ כֹּל נֶגְדָּךְ כְּאָיִן

      נַמְתָּה לְאִישׁ מִיתְיָירֵא / מַה תִּיתְיָרֵא // אֵיךְ גֶּבֶר יָרֵא / יִירָא מִלֹּא יָרֵא

      יִירָאָךְ בְּאַרְצוֹ / וְגַם חוּץ לְאַרְצוֹ // מִלֵּאתָה חֶפְצוֹ / וְהִשְׁלַמְתָּה יִעוּצוֹ

     יָהּ תִּירְגַּלְתּוֹ / לְמוֹלַדְתּוֹ לַהֲשִׁיבוֹ // לְשַׁאַנְנוֹ לְהַשְׁלִיוֹו / לְהַשְׁקִיטוֹ וּלְיַישְּׁבוֹ

(פיוטי רבי יניי, פרופ' א.מ.רבינוביץ, הוצאת ביאליק, עמ' 381)