יהודה ויוסף – מאבק או שותפות?

בחומש בראשית, סדר מ פותח בפסוק וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי…

הפטרת הסדר היא מיהושע (ח,לט-מו / ט,א)         

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אֹדוֹתַי … וַיִּשָּׁבַע מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר אִם לֹא הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרְכָה רַגְלְךָ בָּהּ לְךָ תִהְיֶה לְנַחֲלָה וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי מִלֵּאתָ אַחֲרֵי ה' אֱלֹהָי… וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה … אוּלַי ה' אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וַיְבָרְכֵהוּ יְהוֹשֻׁעַ וַיִּתֵּן אֶת חֶבְרוֹן לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה לְנַחֲלָה.

מהו הקשר הפנימי בין הסדר להפטרתו שהודגש במילה הזהה ויגש – ויגשו?

בשני המקרים השלטון אצל שבט יוסף, ושבט המלוכה העתידי ניגש אליו.

כיצד להבין גישה זו?

במדרש בראשית רבה נחלקו בדבר:  וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה … רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַגָּשָׁה לְמִלְחָמָה… רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר הַגָּשָׁה לְפִיּוּס, הֵיךְ מָה דְּאַתְּ אָמַר: וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ – לְפַיְּיסוֹ. רַבָּנָן אָמְרֵי הַגָּשָׁה לִתְפִלָּה

רבי נחמיה מוכיח מפסוקי הפטרת הסדר שביהושע שהגישה היא לפיוס.  [וכך סובר גם רש"י לעיל טו,כג]

רבי יניי פייט כרבי יהודה (מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, פרופ' צבי מאיר רבינוביץ, עמ' 239):

יַחְדָּו יִגָּשׁוּ  /  כְּאַחַת יִפְגָּשׁוּ   //   חוֹרֵשׁ בַּקּוֹצֵר יָחוּשׁוּ  /  דּוֹרֵךְ בַּבּוֹצֵר יָעוּשׁוּ

נִיגָּשִׁים לַקְרָב …                   //   כִּי בְּכָל גִּישַׁת קְרָב  /  אֵלֶינוּ תִּקְרַב

יָהּ יִשְׁאַג כְּאַרְיֵה  /  מִתּוֹך אֲרִיאֵל   //   וְתוֹפִיעַ דְּמוּת אַרְיֵה  /  כְּהוֹפִיעַ גּוּר אַרְיֵה

יָרְדוּ צָרֵי יְהוּדָה  /  בְּסַעַר כְּגַלְגַּל   //   וְיוּנְצְחוּ בְּנֵי יְהוּדָה  /  כְּגִישַׁת גִּלְגָּל

בפיוט רמוז גם הפסוק שלעתיד לבוא (תרי עשר, עמוס, ח,ל):

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. ובבראשית רבה (צׄגׄ:הׄ):  חוֹרֵשׁ זֶה יְהוּדָה… בַּקֹּצֵר זֶה יוֹסֵף…  וְדֹרֵךְ עֲנָבִים זֶה יְהוּדָה… בְּמֹשֵךְ הַזָּרַע זֶה יוֹסֵף…

פסוק זה מדבר על שיתוף הפעולה בין שבטי יוסף ויהודה בגאולה העתידית וכפי שאנו זוכים לראותה בתקומת מדינת ישראל.

ובכך עוסק גם ראש הסדר הבא בבראשית.

סדר מא בבראשית פותח במפגש של יהודה ויוסף המאחדים כוחות להצלת עם ישראל. "וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן"

ורש"י מלמדנו ששיתוף הפעולה הוא גם במישור הגשמי וגם במישור הרוחני:

לְהוֹרֹת לְפָנָיו. לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם וּלְהוֹרוֹת הֵיאַךְ יִתְיַשֵּׁב בָּהּ; וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: 'לְהוֹרֹת לְפָנָיו' – לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה:

בשיתוף פעולה זה בזמן הגאולה עוסקת גם הפטרת הסדר: (תרי עשר, זכריה, סדר יט:כד-ל / מא) 

וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם. וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּה'. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ. וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ. וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם. וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר. וְגִבַּרְתִּים בַּה' וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם ה'.