האם פרשת 'מקץ' היא רק עלילה מרתקת? [הקריאה היהודית מול הנוצרית בסדרת 'מקץ']

בסדרת מקץ סודרו הפרקים לפי התפתחות העלילה. זו ראיה ספרותית של הכתוב.

פרק מׄבׄ בבראשית פותח בפסוק וַיַּ֣רְא יַֽעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם.

פרק מׄגׄ פותח בתיאור וְהָֽרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ.

בפרק מׄדׄ המתח עולה כשיוסף מצווה להעליל על בנימין וַיְצַ֞ו אֶת־אֲשֶׁ֣ר עַל־בֵּיתוֹ֘

ופרק מׄהׄ [שבסדרת ויגש] פותח בהפתעת הגילוי וְלֹֽא־יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק.

בשני ראשי הפרקים הראשונים יש מבט של עין רעה על ארץ ישראל.

לעומתם, ראשי הסדרים מלמדים את האמונה בה' בעומק חשכת מצרים וכיצד להתמודד עם השלטונות שעתידים היו לשעבד את ישראל.

הפסוק שבו פרעה, המלך רב העוצמה, מקבל את דברי יוסף אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה: (לעיל לׄוׄ:כׄהׄ), ומכיר בפומבי במציאות אלוקים, בהשגחתו ובהשראת רוחו באדם, נקבע לראש סדר לׄזׄ: וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:

הצהרת ההכרה באלוהות ה' נאמרה לעיני כל חרטומי מצרים וחכמיה!

סדר לׄחׄ פותח בהצהרת יוסף, המשנה למלך מצרים, על יראת ה' שלו: אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא: גם הצהרה זו נאמרה לעיני כל הנמצאים אתו ולאוזניהם, וכך מוסברת אמירתו במדרש רבי תנחומא (במדבר כׄחׄ): כל אדם שהוא עני ירא מן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראת שמים. אבל יוסף, כשהיה עבד ירא את ה'… וכשנעשה מלך הוסיף יראה שנאמר אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא:

ומה יעשה יהודי המתמודד עם עריצות של מלך כופר? לאחר ההשתדלות בדרך ארץ קְח֞וּ… מִנְחָ֑ה… וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ… – יתפלל! וְאֵ֣ל שַדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַֽחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ (ראש סדר לׄטׄ) – מֵעַתָּה אֵינְכֶם חֲסֵרִים כְּלוּם אֶלָּא תְּפִלָּה, הֲרֵינִי מִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם: (רׄשׄיׄ)